חרדת טבעת
הרב זאב מנדלסון
פסיכותרפיה וייעוץ נישואין ומשפחה – התמחות בייעוץ לקראת נישואין
בראשית הקשר הזוגי, בתקופה הקודמת לאירוסין, קיימת בקרב בני הזוג ציפייה משותפת לימים קסומים של שמחה ונחת והמתנה נרגשת לקראת נישואין. אולם זוגות רבים חווים מציאות שונה לגמרי, היסוסים וחרדות ממלאים אותם, לבטים, ספקות וסימני שאלה עולים ומרחפים מעל הקשר.
האם זוהי נורת אזהרה מפני הבאות המתריעה על הצורך “לברוח” ומוקדם ככל האפשר? או שמדובר בחרדה הנובעת מסיבות מובנות וטבעיות, סביב החלטה משמעותית והרת גורל?
בשפה המקצועית יש המכנים טלטלות רגשיות אלו בשם “חרדת טבעת”, חרדה המתרחשת סביב מעשה הקידושין ומסירת הטבעת, שהיא לרוב גם חרדה מפני הטבעת ההולכת ומתהדקת סביב מחויבויות הנישואין.
ניתן להצביע על סיבות רבות הגורמות לתהפוכות בקרב בני הזוג לפני החלטת הנישואין ובתקופת האירוסין. לעיתים ההכנות לחתונה מחדדות את הקונפליקטים בין בני הזוג או בינם לבין ההורים, ואז, פעמים רבות, החדווה והרוממות שבהחלטת הנישואין מתעמעמות מול המתחים הנוצרים סביב אותן הכנות.
ישנם המסבירים שהם חרדים מאובדן החופש שבחיי הרווקות, למרות שהם ציפו בכיליון עיניים ליום בו יבואו בברית הנישואין. דווקא כשאותו היום קרב, החשש מפני איבוד החירות, כביכול, עושה את שלו.
ישנם חתנים או כלות שנשאו בליבם דימוי אידיאלי של בן הזוג המיועד, וכל חריגה, גם מציאותית המחייבת התפשרות והכרה במגבלות, מעלה קושי. ישנם אף שדימו את עצמם בצורה שונה מהדמות המשתקפת לעיניהם במראה בעת יצירת הקשר הזוגי, תופעה שמבלבלת אותם ומעלה בליבם תהיות.
לעיתים בגלל מודל זוגי בעייתי שראו בני הזוג בבתי ההורים, נכנסים הצעירים לשרשרת חרדות הנובעות מחוסר בטחון ביכולתם לעמוד באתגרי הנישואין. לפעמים זוהי חרדת החלטה כללית, המצויה בשכיחות גבוהה אצל “לקויי החלטה” ונובעת מדפוס אופי. כולנו מכירים את הטיפוסים שנכנסים לחנות נעליים ואחרי מדידת עשרות זוגות, לא מצליחים להחליט איזה הכי מתאים.
ישנן, אם כן, סיבות רבות ומגוונות העלולות להכניס את המשודכים למערכת מטלטלת של רגשות וחוויות. כאשר הסובבים שמים לב ללחץ בקרב בני הזוג, על פי רוב הם מנסים להרגיע בסגנון של “עד החתונה זה יעבור”, האומנם?
הניסיון מראה שאת בני הזוג אמירה זו בדרך כלל לא מרגיעה, שכן פעמים רבות הם חשים את הדהוד החרדה אצל קרוביהם. השאלה העיקרית איתה מתמודדים בני הזוג היא האם זוהי אכן חרדה עליה אמורים להתאמץ ולהתגבר בדומה לחרדות בתחומים אחרים כגון: פחד מנסיעה במעלית, פחד גבהים, חרדת קהל וכדו’ או שמא יש כאן תמרור אזהרה משמעותי שיש סכנה ממשית לעתיד הקרוב והרחוק בהתעלמות מקיומו.
הבשורה הטובה היא, שמציאות זו של חרדה הינה שכיחה מאוד, גם בקרב זוגות שבסופו של דבר יחיו חיים מאושרים מאוד ביחד, וברוב המקרים היא גם נעלמת עם ענידת הטבעת.
אם כן מהו תפקידה של חרדה זו?
אפשר לדמות את החרדה למנגנון אזעקה שנועד להתריע מפני פריצה. בגלל סיבת שונות המנגנון לא מכויל היטב, וגם אם יכנס לחדר זבוב – האזעקה תשמיע קולה למרחקים.
כלומר, ביסודו מנגנון החרדה בא להגן עלינו, כדי שנמנע ממצבי סכנה שונים, אלא שכאן הוא פועל שלא במקום, וברגישות יתר.
הדרך להתמודדות במצב שכזה היא, בדרך כלל, התיידדות ממשית עם החרדה, הבנת תפקידה החשוב והודאה על כך ששירתה אותנו בנאמנות בעבר. יחד עם זאת, מנגד אנו מעדכנים אותה שכאן ועכשיו היא פשוט מפריעה. במקרים שיש צורך, מומלץ לעשות זאת בסיוע של איש מקצוע מומחה בתחום. כמובן שעל המטפל לאבחן מהו הרצון האמיתי של המתייעץ, מהם הרקע והנסיבות, ובעקבות כך לאבחן האם זו “נורת אזהרה” אמיתית, או שמא “אזעקה מקולקלת”. הבירור ייעשה מול בן או בת הזוג ולעיתים עם שניהם יחד מתוך רצון לזהות מהו הרצון האמיתי, הפנימי, והמשוחרר מלחצים, המקנן בליבם של השניים.
במידה ומדובר בחרדה גרידא – ישנן שיטות שונות לטיפול יעיל בהפחתת הקושי והעומס של החרדה, המאפשרות לבני הזוג להתפנות בשמחה ובנחת להמשך ההכנות הרוחניות והגשמיות לחתונה.
כאשר ההתרשמות היא שישנה אכן בעיה מהותית – גם כאן יש למטפל תפקיד חשוב בליווי, בעיכול ובהפנמת המצב, וביצירת צעדים ופעולות על מנת למעט ככל האפשר במשקעים שעלולים להעיב על קשרים עתידיים, במידה ובני הזוג יחליטו שלא להתקדם בקשר הנוכחי.
ישנן סטיגמות נפוצות העומדות בבסיס החששות, כמו למשל ההנחה כי “אם לפני הנישואין היו כאלה מתחים וירידות במצב הרוח, ודאי וודאי שאחרי הנישואין בעומק מסע החיים יהיה הרבה יותר קשה…”. כאן המקום לנפץ סטיגמה זו ולומר בבירור: לרוב אין קשר בין רמת החרדה ומצב הרוח שלפני הנישואין לאיכות הנישואין בעתיד. אולם, מנגד, כאשר מתגלים פערים וקשיים מהותיים, יש להיזהר מהאשליה הנפוצה שהדברים יסתדרו וייעלמו מאליהם אחרי הנישואין. קשיים לא נעלמים, ולרוב מתעצמים. יחד עם זאת, זוג שעמל וביצע עבודה אפקטיבית לפני הנישואין, יוכל להתבשר באופטימיות ותקווה, שישנו סיכוי רב כי גם אחרי הנישואין יצליחו בע”ה להתמודד כראוי.
ישנם המצפים להתחתן רק מתוך ידיעה וודאית שבן או בת הזוג הוא ההתאמה ו”האמת המוחלטת” עבורם. חשוב לציין ולומר בצורה ברורה: אם תחליטו שזו או זה בן/ת הזוג שלכם – זו תהיה “האמת המוחלטת”, שכן זו האמת שעליה החלטתם, ועם בן זוג זה בחרתם לעשות את עבודת חיי הנישואין שלכם.
חשוב שבני הזוג יידעו כי מוסד הנישואין מתבסס על “אי ודאות נתונה”. אחרי רמה מסוימת של בירורים, הגזמה בהם עלולה לטשטש את הביטחון והשלווה, ממש כמו בצילום תמונה – ככל שנגדיל ונקרב, הנקודות המרכיבות אותה ייראו מטושטשות יותר.
ניתן לסכם ולומר כי את החלטת הנישואין יש לקבל בשיקול הדעת וברוגע, וככל האפשר בצורה נקייה מלחצים זרים. לאחר ההחלטה צפויות לעיתים לעלות חרדות. אין להיבהל מהן, או לאפשר להן לערער את בסיס ההחלטה, יש לקבלן בידידות ולתת להן את מקומם הראוי. אולם, אם עוצמתם תפריע להמשך התקדמות הקשר והשמחה בו, ראוי מאוד לפנות בהקדם לדמות המתמחה בייעוץ והנחיה ליחידים או לזוגות לקראת נישואין.