לא מחכים לאחר החתונה
כך מצמצמים פערים בזוגיות העתידית כבר תוך כדי הפגישות
מאת: הרב דוד בן חי מנהל ההתאחדות למדריכי נישואין בישראל
זוגות רבים מגלים רק אחרי החתונה שהאהבה והרצון הטוב לבדם לא מספיקים כדי למנוע קונפליקטים ואתגרים. ואכן אין זוגיות סטרילית לחלוטין. אבל אפשר לצמצם את הפערים בין בני הזוג אם עושים הכנה נכונה וברור ממוקד תוך כדי הפגישות. לא כדי "לחקור" זה את זו, אלא כדי להיכנס לחיים המשותפים בעיניים פקוחות, בכבוד ובהסכמה בסיסית על כיוון החיים, על ערכים ועל עקרונות.
חשוב מאוד לציין ששלב הפגישות אינו נועד כדי לבדוק רק אם נעים אחד עם השנייה, אלא גם אם יש התאמה בין בני הזוג. שתיקה סביב נושאים מהותיים יוצרת "אשליית שקט" שיכולה לאתגר את בני הזוג אחר כך בתוך הבית בהיותם כבר תחת ברית הנישואין. לכן חשיבות רבה יש לשיח פתוח על דברים שחשובים לכל אחד מבני הזוג, אף אם פעמים זה קצת "לא נעים" לדבר עליהם. במיוחד כאשר המשודכים באים במטרה משותפת שהפגישות אמורות להיות באווירה נוחה ומהנה.
וברור למדי שההימנעות העיקרית בפגישות הינה חוסר נעימות ורוב הפגישות וזמן ההיכרות הראשוני מתמקדים יותר בלתאם עמדות\דעות\השקפות. אך תקופה ההיכרות במובן מסוים פחות מופנה בניסיון להבין על דרכי ההתמודדות של הצד השני. וכדי לברר באופן מעמיק ושקוף עד כמה שניתן צריכים לשנות קצת את השיח. כמו למשל במקום לשאול: "מה דעתך על.." נשאל "כיצד את\ה מתמודד עם..". לדוגמא: "כשיש לחץ את/ה נסגר/ת או מדבר/ת?" או למשל "כשיש לך חילוקי דעות עם חבר\ה מה את\ה יותר מחפש/ת פשרה או מתבצר/ת בעמדה?" כמו כן למשל "איך נראה אצלך בקשת סליחה?"
בשאלות מעין אלו, כשאנו מנסים ללמוד את דרכי ההתמודדות של הצד השני, ההיכרות עמוקה יותר. כמו כן שאלות מיקוד בנושאים מסוימים לדוגמא: "מה הם הדברים שהכי מפריעים לך בבית?" או למשל "אילו דברים אצלך לא עוברים לסדר היום בקלות ואילו כן?" ואפשר גם לדוגמא: "מה את\ה צריך כדי להתפייס"?
באופן בירור שכזה אנו ממקדים את עצמנו עד כמה שניתן כדי לדעת האם וכיצד אנו נתמודד יחד מול אתגרי החיים. הזיהוי המקדים חשוב מאוד, ופעמים עצם השיח סביב הנושאים מעין אלו גורמים לשינוי תפיסה הכרחי שאחרי הנישואין דברים לא ישתנו ביום אחד. אלא זו חבילה שלימה שאיתה אני הולך לצלוח את הדרך המשותפת הזו. כי לבסוף התעניינות בנושאים מהותיים לחיים מעודדות שיח סביב נושאים אלו, ואף חשיבה משותפת, סוג של "סיור מוחות" שמחייב שימת לב ונקיטת פעולה לשינוי.
וכל זאת ועוד, כאשר מי מהמשודכים כבר זיהה שישנו דבר מה שאיתו יהיה קשה לו להתמודד לא לבנות על האמירה השגורה בפי רבים “אחרי החתונה זה הסתדר”. אמונה בטוב היא חשובה, אבל ציפייה שבן/בת הזוג "ישתנו" אחרי החתונה בדרך כלל נוחלת אכזבה. בני אדם הם דינאמיים ומזמן לזמן כולם גדלים ומתפתחים אכן כן. אבל דפוסים בסיסיים לא משתנים ביום אחד. אם יש נקודה שמפריעה כבר עכשיו במהלך הפגישות עדיף לברר אותה בכנות ובכבוד לפני שמתחייבים.
עצם הידיעה שאחר הנישואים מתחילים החיים האמיתיים יחד ומטבע הדברים יהיו ימים עמוסים, יהיו חילוקי דעות שלא תמיד נחשוב ונרגיש אותו הדבר, יגרמו לנו לבדוק ולברר את הנושאים החשובים לנו כצידה לדרך. ועצם ההכנה המנטלית מונעת אכזבות מיותרות בעתיד.
לכן, יש לשוחח על כך טרום הנישואין. ולנסות לתאם עמדות, דעות, ואף דרכי התמודדות משותפים כדי להצליח לבסוף לחיות זה לצד זו בהבנה מרבית ובחוויה טובה ומשותפת.