פיוס במעגל המשפחה

פיוס במעגל המשפחתי

לקראת יום הכיפורים עולות שאלות בנושאים הקשורים ל"בין אדם לחברו" שכידוע אין הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו. שאלות כמו כיצד לרצות את החבר? האם באמת צריך לבקש סליחה על דבר שנעשה? כיצד לסלוח לאדם שפגע? ועוד רבות השאלות. במאמר זה ננסה בעזרת ה' לתת מענה עצות וכלים מעשיים, כיצד להימנע מחיכוכים, איך מבקשים סליחה בצורה אפקטיבית, וכיצד לסלוח למרות הקושי שבדבר.

מטבע הדברים, ככל שהקשר בין שניים קרוב יותר, הסיכוי לפגיעה ועוצמתה גובר.
מהצד הפוגע, דווקא בגלל הקירבה הנפשית או הטכנית, הזהירות ושימת הלב אל מול הקרוב אליו פחותה מתוך הרגשה טובה של פתיחות וחברות, ולכן עלול הוא לפגוע או לזלזל בכבודו של זולתו אפילו שלא במתכוון.
מהצד הנפגע, גם שם דווקא בגלל הקירבה, סיטואציות שנראות מינוריות או פרשנות לא נכונה שלהן יכולות להיחשב כחוסר כבוד או זלזול ולהפוך לפגיעה.
וכן עוצמת הפגיעה רבה, משום שמצטרף אליה גם רגש של ריחוק ואולי אף ניתוק כלשהו.

הדבר נכון עוד יותר כאשר מדובר במעגל המשפחתי, וככל שהמעגל מצטמצם והקירבה הרגשית גדולה -כך גדל גם הסיכוי לפגיעה, ובוודאי כשמדובר על הקרוב ביותר, בן או בת הזוג.
לכן בעוד שמחברו, על פי ההלכה צריך לבקש סליחה ומחילה רק אם פגע בו, באשתו אביו אימו ואף רבו, אין הדבר כן, אלא צריך לבקש מהם סליחה גם אם אינו יודע על פגיעה כזו או אחרת,
וכך כתב הגרע"י בספרו חזון עובדיה "וכל אדם יבקש מחילה מהוריו ומרבותיו שמא חטא להם מבלי דעת".
ניתן ללמוד מדבריו כי יש לבקש סליחה ומחילה מהאנשים הקרובים ביותר, משום שאולי פגע בהם ללא ידיעתו.

הקשר בין זוג להוריהם וכן בין בעל ואישה מביא עימו אתגרים ומצבים שונים העלולים לגרום לחיכוכים ואף פגיעות בעוצמות שונות. ובמידה והייתה כזו, עליהם לגשר ולתקן את אשר נעשה.

כלים מעשיים להימנעות וטיפול בפגיעות
א. השיח מול כל אדם ובפרט עם ההורים ובן או בת הזוג חייב להיות תמיד שיח בריא ומכבד.
ב. גם בתוך להט של ויכוח וחוסר הסכמה, ישנם דברים שלא אומרים. כלל ברזל ביחסי אנוש באופן כללי, ובפרט בשיח מול הקרובים ביותר – מה שלא אמרת תמיד תוכל להגיד, מה שאמרת אף פעם לא תוכל למחוק!
ג. היה וקרה מקרה שבו אחד הצדדים נפגע, יש לדבר לגשר ולהגיע להבנה ואהבה, אם נדמה את הסיטואציה לאדם שנפצע וידו שותתת דם, עליו לטפל בפצע לנקות ולחטא, זה עלול קצת לכאוב ולשרוף אבל בסוף הוא יבריא, מה שבטוח שאסור לעשות זה להזניח את הפצע ולתת לו להזדהם.
לכן גם על הנפגע להודיע לפוגע שהינו פגוע ממנו ועליהם לדבר על הנושא, משום שאולי בכלל הפוגע לא מודע ולא ינסה לרצות ולהתפייס מה שעלול להפוך לכדור שלג שפעמים לא יודעים כיצד לעצור.
ד. בקשת סליחה וריצוי אינם סיטואציות נעימות כל כך, וככל שהפגיעה גדולה יותר נצרכים תעצומות נפש הן מצד הפוגע והן מצד הנפגע. אולם יש לדעת כי בדרך כלל החשש וחוסר הנעימות הוא רק בהתחלה, ולאחר האומץ הראשוני לפתוח את הנושא שני הצדדים מרגישים הקלה מסוימת מעצם זה שהנושא עלה. ולאחר מכן , מבקש הסליחה נתפס בעיני זולתו כאישיות חזקה, וכן הנפגע מתגלה כאישיות גדולה על כך שמקבל את ההתנצלות ומוכן להתחיל דף חדש.
ה. ברור הדבר כי בקשת הסליחה צריכה להגיע ממקום אמיתי וכן, ולא ממקום של משחק או ריצוי בלבד.
ו. במידה והצד "הפוגע" חושב כי אינו צריך לבקש סליחה, עליו לדבר ולדון בזה, לומר את דעתו ולשמוע את רעהו, עד להבנה אמיתית אם אכן עליו ליטול את האחריות ולבקש סליחה.
ז. בקשת סליחה היא דבר "קדוש"! יש להשתמש בה רק בשעת הצורך, אדם שמבקש סליחה על כל צעד ושעל, כשיבקש סליחה אמיתית, היא לא תקבל את הכבוד הראוי.

כיצד מבקשים סליחה אפקטיבית
במידה ואדם יודע שפגע בזולתו, עליו להתנצל ולבקש את סליחתו.
לבקשת סליחה אפקטיבית ישנם שישה מרכיבים, אשר הם מבוססים על מחקר של דר' רוי לוויצקי מאוניברסיטת אוהיו, במחקרו קבע לוויצקי, כי ככל שהסליחה תכיל יותר מן המרכיבים הללו, היא תתקבל טוב יותר אצל הנפגע.

ששת המרכיבים הם:
א. הכרה באחריות – נטילת אחריות בצורה חד משמעית על הפגיעה ללא תירוצים או ספיקות. לדוגמא לומר "אני מצטער שפגעתי בך", "ולא אני מצטער אם נפגעת" משום שבאמירה כזו ישנה התנערות כלשהי מאחריות ועלולה שלא להתקבל אצל הנפגע.

ב. הצעת תיקון או פיצוי – על הפוגע להראות רצון ונכונות להשתנות אם מדובר בדבר המצריך שינוי, או לחילופין לפצות את הנפגע כדי לרצות אותו, ובכך להוכיח לו שבקשת הסליחה אינה רק מן השפה ולחוץ.

ג. הבעת חרטה – לומר "אני מצטער", "אני מתחרט", בצורה ברורה וכנה.

ד. הצהרת חרטה וכוונה להשתנות – על הפוגע לומר בפירוש כי הוא מבין שעשה טעות, ומעתה והלאה ינסה להשתנות כך שהתנהגות זו לא תחזור על עצמה.

ה. הסבר על הגורם להתנהגות הפוגענית – הסבר פשוט וברור מה הייתה הטעות שגרמה לפוגע לנהוג כך.
חשוב מאוד לא להפוך את ההסבר למטח של תירוצים והאשמות כלפי הצד השני על כך שהם הובילו לפגיעה.

ו. בקשת סליחה – לומר בפירוש "אני מבקש שתסלח לי", מה שמעניין הוא שעל פי המחקר רכיב זה הוא בעל המשמעות הפחותה ביותר מכל המרכיבים, משום שהוא נוגע בצורכו האישי של הפוגע.

על פי המחקר, המרכיב הראשון הוא החשוב מכל, לאחריו השני, לאחר מכן השלושה הבאים (כאשר הם בעלי אותו המשקל), וכאמור בקשת הסליחה היא הכי פחות חשובה. לכן כאשר אדם רוצה לרצות את חברו, עליו לדאוג שישנם כמה שיותר מהמרכיבים החשובים, כדי שהסליחה תתקבל על הצד הטוב ביותר.

קבלת הסליחה
עד כאן דובר על הכלים להם נצרך מבקש הסליחה כדי שהיא תתקבל.
אולם גם לאחר שהשתמש בכל הכלים העומדים לרשותו(כמובן שישנם כללים בהלכה כמה פעמים וכיצד צריך לרצות את חברו), עשוי הנפגע להזדקק לתהליך אישי כדי להתמודד עם הכאב ולאפשר לעצמו, במידת האפשר, להתקדם לעבר קבלת הסליחה. תהליך זה אינו תמיד מיידי, והוא תלוי בעוצמת הפגיעה ובנסיבותיה.

מודל  REACH
פרופ' אוורט וורת'ינגטון  (Everett Worthington) מאוניברסיטת וירג'יניה קומונוולת', פיתח מודל מדעי מבוסס ראיות בשם  REACH המשמש לטיפול פסיכולוגי ועזרה עצמית לאדם המתקשה לקבל סליחה:

•  R (Recall): היזכרות בפגיעה באופן אובייקטיבי וללא שיפוטיות מוגזמת.
• E (Empathize):  פיתוח אמפתיה כלפי הצד השני וניסיון להבין מה הניע אותו (מבלי להצדיק את מעשיו).
• A (Altruistic gift):   הענקת סליחה כמתנה אלטרואיסטית (אלטרואיסט פירושו אדם הדואג לאחרים ופועל לטובתם ללא מניעים אנוכיים), והבנה כי גם הנפגע עצמו נזקק שיסלחו לו לפעמים…
• C (Commit):  התחייבות פומבית או אישית לסלוח.
•  H (Hold): שמירה על הסליחה גם כאשר רגשות הטינה צפים מחדש.

פגיעות חוזרות
חשוב להדגיש כי במקרים שבהם הפגיעה חוזרת על עצמה, בקשת סליחה כשלעצמה אינה מספיקה. במקרה כזה נדרש גם שינוי ממשי בהתנהגות, ולעיתים אף סיוע מקצועי, כדי לאפשר את שיקום הקשר.

לסלוח לעצמנו
מעבר ליכולת לבקש סליחה ולסלוח לאחרים ישנה לא פחות חשיבות ליכולת של האדם לסלוח לעצמו.
לקראת יום הכיפורים המתקרב ובא צריך האדם לדאוג כי מצד "בין אדם לחברו" הוא בסדר, ועשה ככל שביכולתו לפצות ולרצות את קרוביו ומכריו.
אבל בתוך כל ההכנות לקראת היום הקדוש, חייב האדם לזכור את עצמו – לסלוח לעצמו על דברים שעשה שהיה מעדיף שלא יעשו, להרים את הראש ולהתקדם הלאה.

סיכום
בקשת סליחה מצריכה כוחות נפש ונכונות גם של הפוגע וגם של הנפגע, וצריכה להיעשות בדרך נכונה על מנת שתהיה אפקטיבית. לאחר בקשת הסליחה, ייתכן והנפגע יצטרך לעשות עם עצמו עבודה על מנת לסלוח באמת בלב שלם. וגם לאחר שסלח, יכול להיות כי הקשר ביניהם לא ישוב במהרה לכפי שהיה ויצטרך את הרופא המומחה שהוא – הזמן.

ביבלוגרפיה:

שולחן ערוך אורח חיים סימן תרו

הרב עובדיה יוסף זצ"ל חזון עובדיה ימים נוראים

פרופ' רוי לוויצקי במאמר "An Exploration of the Structure of Effective Apologies"
פורסם בכתב העת Negotiation and Conflict Management Research.

Everett Worthington מודל REACH

נכתב ע"י דניאל כהן – מדריך חתנים, מדריך זוגות בשנים ראשונות לנישואיהם, מדריך הורים וזוגות לבניית קשר בריא.
0583250053     danielcohen238@gmail.com