שם המאמר: זוג או פרד
קונפליקט כהזדמנות להעמקת הקשר הזוגי
טלי כהן M.A יועצת נישואין ומשפחה
אני נשואה טריה. ב"ה, התחלנו את חיינו המשותפים ברגל ימין, יש לנו קשר טוב שכולל תקשורת פתוחה וכנה, הבנה ושיתוף. אך לאחר תקופה של מספר חודשים ראשונים, אני מרגישה שקצת "נחתנו" למציאות, וכשצריך להתמודד עם חיי היום יום, פתאום אנו מוצאים את עצמנו חלוקי דעות בהמון נושאים. בתקופת השידוכים דיברנו ובררנו עמדות בנושאים מהותיים הקשורים להשקפת עולם, אמונה ויראת שמיים, ואכן בנושאים אלו אנחנו תמימי דעים, לפחות עד עכשיו… אבל דווקא בנושאים הקטנים של שגרת החיים אנחנו לא מסכימים. אני לא מרגישה שיש לי את הידע והכלים להתמודד – האם לותר או לעמוד על שלי? ואיך להגיב? והאם זה נורמלי או שיש בכך עדות שמשהו לא בסדר אצלינו?
חילוקי דעות הם דבר טבעי בחיי נישואין. העובדה שההחלטה להינשא היא משותפת לשני בני הזוג אינה מחייבת אותם להיות תמימי דעים בכל מה שהחיים מזמנים להם. מהרה יתברר להם, לעיתים אפילו תוך תקופת ההיכרות שלפני הנישואים, שיחד עם תמימות הדעים בנושאים עקרוניים רבים, עדיין ישנם נושאים רבים בהם דעותיהם חלוקות. חילוקי הדעות נובעים מהשוני בין בני הזוג: שוני מהותי בין איש לאישה, שוני בסגנון האישיות ושוני בסגנון החיים שכל אחד גדל בו, וכבר אמרו לנו חז"ל ש"כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות".
למרות ששוני לגיטימי בין בני הזוג, עליהם לדעת ליישב את המחלוקות בדרך של הידברות ומתוך הסכמה. מריבות חוזרות ונשנות בזוגיות יוצרות קונפליקטים רבים, כעסים, משקעים ופערים שללא התמודדות נכונה יהיה קשה מאוד לתקנם. בהיעדר תקשורת חיובית עלולה להיווצר תחושת ניכור והתנתקות בין בני הזוג. אט אט הם חשים שהמשותף ביניהם הם רק עניינים טכניים: המגורים בדירה משותפת, הדאגה לפרנסה ולילדים, אבל לא המערכת האישית שלהם.
לעומת זאת חילוקי דעות יכולים להוות הזדמנות מצוינת להיכרות מעמיקה יותר של בן הזוג: היכרות עם רצונותיו, ציפיותיו, חולשותיו וכאביו, וממילא ליצור קשר רגשי וקרוב. כך שלמעשה הסוד לשמירה על חיי נישואין טובים ויציבים אינו טמון בהיעדר עימותים אלא באופן שבו הם מתנהלים.
המוטיב החוזר במריבות בין בני זוג הוא האופן השונה לחלוטין בו תופס כל אחד את העובדות. עלינו להיות מודעים שמה שמובן לי אינו בהכרח מובן מאליו לבן הזוג ומה שבראש סדרי העדיפויות שלי לא בהכרח מצוי גם אצל בן זוגי. בחיי נישואין, ובמערכות יחסים בכלל, אין נכון או לא נכון, צודק או לא צודק. ישנם שני בני זוג שחושבים, מרגישים, מתנהלים ומגיבים אחרת.
קונפליקט נוצר כאשר יש התעלמות מהרצונות של בן הזוג ומהצרכים שלו. באופן פרדוכסלי גם התעלמות של עצמנו מהרצונות שלנו תגרור אותנו לקונפליקט. אמירה כגון: "למען השלום תמיד ויתרתי" משמעותה היא שאותו בן זוג שמרגיש קורבן חיי הנישואין לא הביע את הרצונות והצרכים העמוקים שלו. עומקו של הקשר נבנה כשכל אחד מבני הזוג מבטא את הייחודיות שלו והמקום המיוחד לו. אומנם יש חשיבות לגמישות ולוויתור בזוגיות, אך כשהם נעשים מתוך בחירה מודעת ולא מתוך תסכול או חשש. זוגות הנמנעים מלהביע את רצונותיהם וצרכיהם מחשש להתלקחות מריבה יתקשו לבנות קשר עמוק ומשמעותי.
על מנת שנצליח למנף את הקונפליקט לצמיחה זוגית ולהעמקת הקשר אנו זקוקים למיומנויות תקשורת שהחשובה בהן היא יכולת ההקשבה. הקשבה מוגדרת כיכולת להיות עסוקים בשני מבלי להיות עסוקים בשיחה פנימית, כלומר זוהי יכולת לעצור את העצמי האישי ולתת לבן הזוג את המקום הנדרש מתוך רצון כן ואמיתי ללמוד ולהבין אותו. ההתעניינות תהיה אמיתית באדם שבו, באישיות שלו, בחוויות שהוא חווה ובהרגשות שהוא מרגיש. כשבני הזוג ילמדו להביע את רצונותיהם תוך הקשבה אמיתית אחד לשני, הקונפליקטים לא רק שלא יזיקו לקשר אלא יעשירו, ירוממו ויעצימו אותו.
בדקו את עצמכם:
האם אתם מרגישים שאתם מבינים את נקודת מבטו של בן זוגכם?
האם אתם מקשיבים לרגשותיו של בן הזוג נוסף למסר המילולי?
האם שאלתם את בן זוגכם, אי פעם, אם הוא מרגיש שאתם מקשיבים לו?
כיצד נראית הקשבה פעילה?
שפת גוף מאפשרת ונעימה, קשר עין וריכוז.
שמיעה נטולת ביקורת ושיפוטיות.
שהייה עם הדובר- לא קוטעים את דבריו
שיקוף ושיתוף הדובר במה שהבנו מדבריו.
פעולה אמיתית של הקשבה בונה אמון, מעודדת פתיחות ומביאה לשיתוף פעולה והפחתת מתחים, ובניית קשר יציב ואיתן לאורך השנים.